החלטה בתיק ב"ל 32095-03-12

בפני בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה שמונה בתיק.

רקע עובדתי

1.                 התובע עותר להכיר באירוע המוחי בו לקה ביום 23/9/11, תוך כדי עבודתו כמתדלק בחברת דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ כפגיעה בעבודה.

2.                 בהתאם להחלטה מיום 18/1/13 ולאחר שמיעת ראיות נקבע כי לתובע ארע ביום 23/9/11 אירוע חריג כדלקמן:

"ביום 23/9/11, יום שישי בשבוע, החל התובע עבודתו בשעה 06:00 כהרגלו, אך הפעם נדרש לעבוד לבד (כפי שנדרש גם בשבועיים שלושה האחרונים עקב צמצומים). העבודה באותו יום הייתה עמוסה במיוחד, בין היתר, בגלל מכירת עיתונים במחיר אטרקטיבי למתדלקים. התובע עבד באופן רצוף לבדו תוך שנאלץ להתמודד עם צעקות, צפצופים ותלונות הלקוחות. עבודת התובע ביום שישי לבדו בתנאי הלחץ שתוארו היוותה אירוע חריג בעבודתו".

(סעיף 7.ד. להחלטת המינוי מיום 21/4/13).

3.                 בהחלטה מיום 21/4/13 מונה פרופ' עודד אברמסקי כמומחה-יועץ רפואי (לעיל ולהלן - המומחה), ועל יסוד העובדות שפורטו בהחלטה הוא נשאל שאלות בדבר הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין הליקוי שאובחן אצל התובע לאחריו ולבין תקופת אי הכושר.

4.                 ביום 27/5/13 מסר המומחה את חוות דעתו (להלן - חוות הדעת) והשיב שהתובע סבל מאי ספיקת דם צרברו-וסקולרית (CVI) ללא אירוע מוחי וסקולארי (CVA). המומחה קבע כי אין קשר בין הליקוי ממנו סבל התובע לבין תנאי עבודתו כפי שתוארו בהחלטת המינוי, שכן אף שעבודתו הייתה אינטנסיבית באותו יום, הרי שעבד כך גם בימי שישי בשבועיים שקודם לכן, ולכן קבע המומחה כי אינו בטוח בחריגות האירוע מבחינה קלינית ופיזיולוגית. המומחה הוסיף, כי התובע סובל ממספר מחלות וגורמי סיכון לליקוי הנדון ובהן סכרת, היפרכולסטרולמיה, מחלת לב איסכמית, אטרוסקלרוזיס בכלי הדם העורקיים כולל בעורקי המוח, עישון כבד בעבר ויתר לחץ דם. על כן העריך המומחה שהאירוע הקליני שארע לתובע ביום 23/9/11 הוא תוצאה של גורמי הסיכון הרבים. המומחה הפנה לכך שחודש לפני האירוע המדובר התובע סבל מקוצר נשימה, כאב בחזה עם הקרנה ליד שמאל, עייפות וחיוורון וכי יום לפני האירוע החריג בעבודה היה בקופת חולים בגלל חולשה ניכרת, עייפות וטשטוש ראיה.

5.                 ביום 25/6/13 הגיש התובע בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה ולאחר שהתקבלה תגובת הנתבע ניתנה ביום 7/7/13 החלטה המחייבת את תגובת התובע להבהיר את נחיצות שאלות ההבהרה, דבר שלא נעשה בבקשה המקורית. התובע ביקש להאריך את המועד למתן הבהרתו זו ובקשתו נעתרה בהחלטה מיום 18/8/13, ואולם משלא הוגשה כל הבהרה ניתנה ביום 27/10/13 החלטה על הגשת סיכומי הצדדים.

6.                 ביום 10/11/13 הגיש התובע בקשה לפסילת המומחה ומינוי אחר תחתו, בטענה כי המומחה נתן פירושים משלו להחלטת בית הדין לגבי העובדות, ולמרות שבית הדין קבע קיומו של אירוע חריג, קבע המומחה שאין המדובר באירוע חריג מבחינה קלינית.

7.                 בהחלטה מיום 10/12/13 נדחתה בקשת התובע למינוי מומחה אחר בתיק, משמצאתי כי המומחה התבסס אך ורק על העובדות שנפרשו בפניו בהחלטת המינוי ואף קביעתו שגם בשבועיים שלושה שלפני יום האירוע נדרש התובע לעבוד לבד, מעוגנת בעובדות שנקבעו כאמור וכמצוטט לעיל. יחד עם זאת, ניתנה לתובע שהות נוספת להגשת ההבהרות הנדרשות לבקשה להפניית שאלות הבהרה על מנת שניתן יהא לבחון את בקשתו לגופה.

8.                 ביום 6/2/14 הגיש התובע בקשה מנומקת להפניית 9 שאלות הבהרה למומחה, שהנתבע התנגד לכל אחת מהן בנימוק, כי מדובר בשאלות מיותרות ו/או כלליות והיפותטיות ו/או שהמומחה התייחס אליהן במפורש בחוות דעתו.

לאחר עיון בבקשה להפניית שאלות הבהרה ובתגובה לה, אל מול חוות דעת המומחה, אני קובעת כדלקמן:

9.                 שאלות א', ב', ד', ו' ו- ז' בבקשה עוסקות בסוגית הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע החריג בעבודה מיום 23/9/11 לבין אירוע ה- CVI שפקד את התובע באותו היום לרבות על דרך ההחמרה. הגם שהמומחה התייחס בחוות דעתו לשאלת הקשר הסיבתי בקובעו כי האירוע הקליני מיום 23/9/11 הינו תוצאה של גורמי הסיכון הרבים שקיננו בתובע - אני מוצאת שיש מקום להפניית שאלת הבהרה למומחה שיש בה כדי לחדד את סוגיית הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה החריגים מיום 23/9/11, כפי שהוכחו בפנינו, לבין הליקוי שאובחן אצל התובע לאחריו, לרבות אפשרות החשת בואו של האירוע במועד שהופיע (אפשרות אליה לא התייחס המומחה בחוות דעתו) ולבין תקופת אי הכושר שהוצאה בגינו. לפיכך, שאלות אלה ישונה נוסחן והן ישאלו כמפורט להלן.

10.            באשר לשאלות ג', ה' ו- ט' בבקשה, אין מקום להפנייתן, משמדובר בשאלות כלליות שאין בהן כדי להבהיר את חוות הדעת; נוסף לכך, ביחס לשאלה ג' - לא ברורה תכליתה בייחוד משלא הצביע התובע על כל אסכולה אחרת; שאלה ה' הינה היפותטית ולא רלבנטית ואין זה מתפקיד המומחה להשיב עליה ואילו שאלה ט' אף היא היפותטית ואין בה להבהיר את חוות הדעת.

11.            לא מצאתי מקום להתיר הפניית שאלה ח' למומחה, שכן נקבע בחוות דעתו כי אף אם מבחינה עובדתית נקבע קיומו של אירוע חריג הרי שמבחינה קלינית ופיזיולוגית לא שוכנע המומחה, כי ארע לתובע אירוע שבגינו נגרם הליקוי הנדון. המומחה הוסיף והבהיר שלפי גורמי הסיכון שפורטו בחוות הדעת, בצירוף רישומים רפואיים אליהם הפנה המומחה בסמוך לפני מועד הליקוי, הם שגרמו לליקוי ולא האירוע בעבודת התובע. תשובה זו של המומחה הינה ברורה דיה ואינה טעונה הבהרה נוספת.

12.            לפיכך, יתבקש המומחה להתייחס לשאלות הבאות:

בסעיף ב' לחוות דעתך מיום 19/5/13 קבעת כי "העבודה שהייתה ב- 23.9.11 היתה אמנם אינטנסיבית, אבל עבודה כזאת גם היתה בימי שישי בשבועיים שקודם לכן. בית הדין קבע שהאירוע הינו "חריג" מבחינה משפטית, אבל איני בטוח שהיה פה "אירוע חריג" מבחינה קלינית ופיזיולוגית אשר גרם לאירוע קליני"; לפיכך, ייחסת את הופעת אירוע ה- CVI לגורמי הסיכון שקיננו בתובע.

כאמור בהחלטת המינוי, יש לבסס תשובותיך על הקביעה כי עבודת התובע ביום השישי, 23/9/11, לבדו, בתנאי הלחץ שתוארו, אכן היוותה אירוע חריג בעבודתו.